אז, להגיד לא?

התהייה (מרובת הסוגריים) שלי היא כזו:

למה (מבחינה נורמטיבית, לא פוזיטיבית) “לבגוד” (בתוך מערכת יחסים רומנטית) אסור (מוסרית, לא חוקית), ולסרב לקיים מערכת יחסים רומנטית עם מישהי (או מישהו) נמצא עמוק בתוך תחום הבחירה החופשית?

אני שואלת ברצינות. ובאמת מחכה לתובנות, אני מרגישה שאני קצת נתקעת בקיר -

הבנתי שזה לא דומה להרבה התנגשויות אחרות בין חופש ופגיעה בזולת, אבל בסך הכל, השניים האלו נראים יחסית דומים, ובכלל לא בטוחה שההבדל הופך את האיסור על בגידה ללגיטימי יותר. הדבר היחיד שהצלחתי לחשוב עליו הוא שאחד מהם כולל מעשה פעיל, והשני הוא סירוב סביל, ויש השלכות מבחינת תפיסת החומרה שלנו ומבחינת הגבלה על החירות. אבל זה נראה קצת חלש. רעיונות?

7 תגובות עבור “אז, להגיד לא?”


  1. מבחינה נורמטיבית? זה פשוט -
    כאשר את בוגדת את מערערת מצב קיים. אם את בקשר הזה, המצב הקיים כנראה טוב. מכאן שזה פוגע במשהו טוב.
    כאשר את מסרבת, את שומרת על המצב הקיים. מכיוון שאת מסרבת, כנראה שאת מעריכה שמערכת היחסים הזו תהיה משהו רע. מכאן שאת שומרת על המצב הקיים מפני משהו רע.


  2. וופ, עשיתי הפוך, הא?
    הנורמה המקודמת בשתי הפעולות היא נורמה של אחריות - לא להכנס למשהו שאתה לא מעוניין בו, ולהשאר במשהו שהתחייבת אליו. בכך שאנחנו אומרים שלהגיד לא זה בסדר אנחנו מאפשרים ומעודדים אנשים להיות אחראים בבחירת בני הזוג שלהם, ולאחר מכן, כאשר הם כבר במערכת יחסים, אנחנו ‘אוסרים’ עליהם לבגוד בבני הזוג, כדי שיהיו אחראים לעמוד בהסכם שהם נכנסו אליו.


  3. מה עשית הפוך?


  4. אינטרס ההסתמכות.
    זה לא כזה מסובך. כשאתה “בוגד” אתה פוגע באינטרס ההסתמכות של צד שלישי.

    המחוייבות למערכת היחסים לא יכולה להצדיק את האיסור, כי גם להיפרד נמצא עמוק בתוך תחום הבחירה שלך.

    ולהלן ההסבר המפורט:
    המחוייבות לקשר קיים יכולה להצדיק את האיסור (על בגידה) בחברה בה נוצרת מחוייבות לקשר שגם מטילה הגבלות על הפירוק שלו בדרכים אחרות (נגיד, למשל, דרישת הסכמת שני בני הזוג לגט). בחברה בה פירוק מערכת יחסים רומנטית (AKA פרידה) נמצאת גם היא עמוק בתוך תחום הבחירה שלך, אי אפשר להישען על החשיבות של שלמות מערכת היחסים כדי להצדיק את האיסור.

    טוב, גילית שאני יכול לכתוב עוד הרבה על השטויות האלה… אני אעצור בשלב הזה.


  5. ומה עם הפרה יעילה?

    אני לא כ”כ מצליחה להבין אם מה שאתה נותן לי הוא הצדקה לאיסור, או הסבר למה ההצדקה אינה תקפה. אני נוטה לאמץ את ההסבר הראשון, אבל זה רק כי למיטב ידיעתי אתה נגד בגידות. אז אולי נחוץ לי הסבר ברור יותר.


  6. אני נותן לך הצדקה לאיסור ולמה אני לא חושב שההצדקה של שחר מצדיקה :)
    אינטרס ההסתמכות מצדיק את האיסור החברתי לדעתי, מחוייבות לשלמות מערכת היחסים לא.

    הנקודה החלשה של ההצדקה שלי היא “מה שהוא לא יודע לא יפגע בו”.
    אבל זאת כבר שאלה אחרת.


  7. נראה לי שזה עניין של סרגל…

    בסרגל המודרני כיום זה לא משהו שאת עושה והחברה שלך עוברת עליו כאילו היה מכנס מעוצב בטעם רע בחלון ראווה.

    לכי תדעי, עוד כמה שנים ואין פה שום בעיה.

    אם את שואלת אותי למה נראה לי לא הוגן לבצע בגידה, מהסיבה הכי פשוטה, לא מוכרים לאנשים אשלייה כאילו הייתה מציאות.

    לבן הזוג שלך יש אשליה על היותו…

השארת תגובה


:mrgreen::|:twisted::arrow:8O:):?8):evil::D:idea::oops::P:roll:;):cry::o:lol::x:(:!::?: